רמב"ם הקדמה לסדר טהרות ט״ז

מפרשים:
1 אולם בטומאת מת נמצאו בה אחד עשר אבות הטומאה מדרבנן. וזה שעצם כשעורה מטמא במגע ובמשא כמו שיתבאר בשני מ"ג מאהלות. וכן ארץ העמים ובית הפרס יטמאו במגע ובמשא. ומדור העמים כמו שיתבאר בפרק אחרון מ"ז מאהלות טמא כמו ארץ העמים עד שיבדק כמו שיתבאר. דם תבוסה מטמא במגע ובמשא ובאהל ובשני מ"ב ועיין פ"ג מ"ה מאהלות יתבאר דם תבוסה מהו. וכן יתבאר בית הפרס באחרון מאהלות מ"א ואלו כולן מדרבנן. אמרו בשביעי מנזירות מ"ב עצם כשעורה הלכה וכבר בארנוהו שם. ובגמר נדה ס"ב ע"ב דם תבוסה מדרבנן. ובגמר שבת י"ד ע"ב גזרו טומאה על ארץ העמים. ובפסחים צ"ב ע"א בית הפרס מדרבנן הרי אלו ארבעה אבות. וכן האהל אשר יטמא בדם תבוסה. והאדם אשר נטמא באחד מאלו הארבעה. וכלים שנגעו בו. וכן כלים שנטמאו בהן. ואדם שנגע בהן. וכלים שנגעו באדם ההעתקה העברית הוסיפה כאן וכלים שנגעו בכלים שנטמאו באדם וכמו זה כלים שנגעו בכלים שנטמאו בהן בדפוס: באדם. ועיין לקמן המנין הכולל כל אבות הטמאות דרבנן כל אחד מהן אב מדברי סופרים.